פסק-דין בתיק ת"ק 004817/02

התובע, עו"ד במקצטועו הגיש את התביעה נגד הנתבעים בגין שכ"ט הגיע לו לטענתו בגין שירות שנתן להפ בהוצל"פ. התובע ביסס את התביעה על מסמכי הוצל"פ בתיקי ההוצל"פ השונים, קביעות שכ"ט עו"ד שנעשו ע"י יו"ר ההוצל"פ בתיקים השונים, וכן על קבלות שהוציא בדבר תשלום על חשבון שביצעו הנתבעים בגין שכ"ט והוצאות.

על-פי גרסת התובע הוא הודיע לנתבעים לפני ששכרו את שירותיו כי הוא יקבל שכר טרחה כפי שייקבע ע"י בית המשפט, וקביעותיו של בית המשפט לא חרגו מכללי לשכת עוה"ד (התעריך המינימלי המומלץ) התש"ס - 2000 המבוסס על סעיף 81 לחוק לשכת עוה"ד התשכ"א - 1961.

אין חולק כי בין התובע לבין הנתבים לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב.

לטענת הנתבעים סוכם בינם לבין התובע כי שכר טרחתו ייקבע עפ"י אחוזי הצלחתו בגביית החובות, בהתאם גבה התובע את שכרו והעביר להם את ההפרש. כמו כן הם טוענים כי אין יריבות בין הנתבע 2 לבין התובע.

התובע העיד, ואני מקבלת את עדותו שהיתה עקבית, פרטנית, וחלקיה השתלבו למקשה אחת, כי כאשר העבירו אליו הנתבעים את הטיפול בגביית החובות, היה חלקם הגדול במצב בו היה חשש ממשי כי לא יעלה בידם לגבות אותם, וכי הוא לא היה מעמיד עצמו שותף של הנתבעים לכשלון גביית החובות. במהלך הטיפול הוא העמיד את הנתבעים על הברירות השונות, ופעמים החליטו הנתבעים שלא להמשיך בהליכים שונים בשל החשש כי למרות ההוצאות שיגרמו להם (כולל שכר טרחתו של התובע), לא יעלה בידם לגבות את החוב. התובע העיד כי אחד החייבים היה כה מנוסה בהתחמקות מהליכי הוצל"פ שהוא אף שינה את כתובתו בתעודת הזהות על מנת להכשיל פקודות מאסר. אף עה/1 הודה כי השיקים היו קשים לגבייה.

ההסדר לו טוענים הנתבעים לפיו יקבל עוה"ד שכר טרחה הנגזר מגבייה של החוב בפועלל, הוא היוצא דופן, החורג מהנהוג, והנתבעים לא הביאו לגרסתם זו שמץ של ראייה.

לא אף זאת אלא שעדותם לא היתה עקבית, והיו בה סתירות בעניינים מהותיים, ובמיוחד לגבי עצם ההסדר שהיה להם עם התובע. בסתירות אלה יש אף כדי לפגוע במהימנותם לגבי עניינים אחרים שהם טוענים להם.

עה/1 העיד כי הוא לא סיכם עם התובע דבר לעניין שכר טרחתו (העמלה בלשונו של העד), דבר העומד בסתירה חזיתית לטענתם כי הוסכם על שכר טרחה המותנה בגבייה בפועל. בעניינים אחרים נתן העה/1 תשובות מתחמקות וסתמיות. גם עה/2 העיד כי לא סיכם דבר עם התובע לעניין שכר הטרחה "ואם היה צריך להיות סיכום כזה היה צריך להחתים אותי מראש". לשיטתם של הנתבעים כעולה מעדות עדי ההגנה, מאחר ולא הוסכם בינם לבין התובע על שיעור שכר הטרחה, הוא אינו זכאי לשכר טרחה כלשהו.

לא רק שאני מקבלת את גרסתו של התובע כי הוסכם על אופן גביית שכר הטרחה כפי שהוא טוען לו וכמקובל, אלא שגם אילו הייתי מקבלת את גרסתם של עדי התביעה כי לא נקבע דבר בין הצדדים, היה על הנתבעים לשלם את שכר טרחתו של התובע בדרך שהוא טוען לה. אין מדובר כפי שטוען ב"כ הנתבעים כי התובע מבקש במקום בו אין הסכם שכ"ט בכתב או במקום בו הסכם שכה"ט שנכרת בע"פ שנוי במחלוקת כי כללי לשכת עוה"ד בדבר התעריך המינימלי ישמשו כברירת מחדל, אלא בהסכם שכ"ט בע"פ שהוכח במאזן הסתברויות כנדרש במשפט אזרחי.

אינני מקבלת את הטענה כי העובדה שהתובע העביר לנתבעים חלק מהסכומים שנגבו על ידו מלמד כי הוא פעל עפ"י הסכם שכ"ט לפיו יקבל 25% מסכום הגבייה. ראשית, התובע נתן הסבר להעברות תשלום אלה בכך שאת החשבון הסופי הוא עושה בסיומו של הטיפול כאשר גבה את מלוא הסכום או כאשר התייאשו הנתבעים מהגבייה, ובמקרה זה כאשר החליטו הנתבעים לסיים את קבלת השירות מהתובע, דבר שכשלעצמו לא איפשר עוד גביית החוב. שנית, כאמור מעדויות ההגנה עצמן עולה כי הנתבעים לא סיכמו מעולם עם התובע כי הוא יקבל שכר טרחה כזה או אחר, וממילא לא סיכמו איתו על 25% מסכום הגבייה בפועל. מכאן שכל החישוב שערך ב"כ הנתבעים, מבוס על מסקנות שלו מהנתונים, שלא הוכחו, אף לא בעדויות עדי ההגנה.

כאמור נתן התובע פירוט מלא של הסכומים שנתבעו על ידו לרבות אסמכתאות לסכומים אלה והוכיח כי הוא זכאי לסכום הנתבע על ידו.

יחד עם זאת מחומר הראיות שבפני עולה כי הלקוחה של התובע ומי שעבורה בוצעו כל הפעולות הינה  נתבעת 1 ולא נתבע 2.

לפיכך אני מקבלת את התביעה נגד נתבעת 1 ומחייבת אותה לשלם לתובע סך של 9,336 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, 18/4/02, ועד למועד התשלום בפועל, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ע"י התובע ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת 1, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מהסכום אותו פסקתי כשהוא כולל הפרשי הצמדה וריבית כדין כאמור לעיל (ללא הוצאות אגרה), בתוספת מע"מ כדין.

התביעה נגד נתבע 2 נדחית, ובנסיבות לא מצאתי לנכון לחייב את התובע בהוצאות בגין כך.

ניתן היום כ"ו בכסלו, תשס"ד (21 בדצמבר 2003) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום מיום 21/12/2003.

                                                                                                      ___________________

                                                                                                        שופט: פינצ'וק אלט רונית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: